עידן שריד

על המנחה

כבר שנים שאני נושא איתי השראה מהציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י- האדם הווירטובוי.
הציור הזה מציב את האדם במרכז, מחובר לטבע וליקום, ומדבר על שלמות ואיזון בין גוף לנפש.
עבורי, זהו בדיוק היסוד של הגישה שאני מלמד:
להחזיר את האדם למרכז חייו, לחבר אותו לעצמו ולאחרים, וליצור חוויה אנושית שוויונית ותומכת.

מה זה אומר בפועל?
בעיניי, אקרו היא לא רק תרגול פיזי של עמידות, הרמות ושיווי משקל
היא דרך לחקור אמון, הקשבה ותמיכה הדדית דרך הגוף.
כשאני אומר "בדרך היוגה", הכוונה היא להביא לתוך המפגש עקרונות כמו אהימסה (אי‑אלימות), סאטיה (אמת), טאפאס (התמדה) ואהבה פשוטה בין בני אדם.

ההשראה שלי מגיעה מההומניזם -
הרעיון שכל אדם נושא ערך אינסופי, ושקהילה צומחת מתוך שותפות אמיתית ולא מתוך היררכיה.
במפגשי האקרו שלי אין "ביצועים" ו"אגו"
יש מרחב שבו כל אחד יכול למצוא את מקומו, בקצב שלו, ולחוות שותפות אנושית דרך תנועה.